Hoil Moshe Melakhim I 10 – הואיל משה מלכים א י‏ – Mikraot Gedolot

(א) לשם ה׳ – שמע חכמת שלמה גרם קידוש ה׳ בתוך העמים שהאמינו שה׳ אלהי ישראל נתן מחכמתו בקרבו, א״כ ה׳ עצמו היה בעיניהם אל חכם על כל האלהים.
בחידות – דבר חכמה שצריך לחדד השכל להבינו. (ב) בחיל – שם זה הוראתו כח, והושאל ג״כ למה שיגרום כח, כמו אנשים מזוינים, עושר, וגם חומת העיר (יהי שלום בחילך, תהלים קכ״ב).
בשמים – לשון רבים, הרבה מיני בשם.
ואבן יקרה – לשון יחיד, אולי הביאה לו אחת מהן לבד, רק היא היתה יקרה מאד וכן בפסוק יו״ד. (ג) ויגד – השתמש בפעל זה להוראת פתרון החידות וכן בשמשון (שופטים י״ד), ואולי מקור המלה מלשון ארמי שנגד הוראתו משך (נגד שמא אבד שמיה, אבות פ׳ א׳), ומזה שם נגיד המושך הצבא אחריו, והמגיד או פותר דבר מושך לב שומעיו, ע״ד לקח שנהיה משרש לקח, שלוקח הלבבות ומושכם לדעתו. (ה) ומשקיו – ומעמד משקיו הנותנים הכוס על כף שלמה ומלבושיהם; ומושב ומעמד אחד הם, ור״ל משפטי עבדיו ומשרתיו ומעשיהם, רק לעבדי המלך שהם השרים והחשובים שלערך המלך הם כעבדים (משה עבד ה׳, יהושע משרת משה) ייחס הישיבה, ולמשרתים ולמשקים העמידה.
עלתו – שלמאות ולאלפים הוא מקריב בבית ה׳, ויש מפרשים לשון עליה, לכתו בהמון עם בכבוד והדר לבית ה׳ ובדברי הימים ב׳ ט׳:ד׳ כתוב ועליתו. (ו) על דבריך – עשרך. (ט) משפט וצדקה – אולי ל׳ משפט יפול כשבאים שנים לדון, וצדקה כשבא אחד לצעוק על חמס הנעשה לו. (יא) עצי אלמגים – שמעתי מפרשים אותו עצי Moghen ואל במקום ה״א הידיעה כמו בערבי, ויש מפרשים אותו Coralli (תלמוד בבלי ר״ה כ״ג.) רק מצאנו בדברי הימים ב׳ ב׳:ז׳ שהיו כורתים עצי אלגומים (בדברי הימים התיבה הפוכה) מן הלבנון, ואני תרגמתיו אחר החכם פֿיליפפזאן Sandelholz, Sandalo עץ יקר הבא מארץ הודו לארץ ערב עם הזהב והאבנים היקרות. (יב) מסעד – מעקה בלולים שע״י היו עולים מצלע לצלע (למעלה ו׳:ח׳), או להבדיל בין מקום הכהנים והעם או תשמיש אחר כזה, ובדברי הימים ב׳ ט׳:י״א כתוב מסלות. (טו) התרים – אולי הם החופשים בארץ למצוא המתכות, ותור וחפר נרדפים (לחפר את הארץ, יהושע ב׳:ב׳)
הרכלים – סוחרים בבשם ומרקחת, ובחילוף אות גם הוא משרש רגל נרדף לתור וחפר, וזה מקיים סברת המפרשים גם התרים סוחרים המתהלכים בארץ לרגל ולבקש איפה ימצאו לעשות סחורה.
מלכי הערב ופחות הארץ – המשיבים לו מנחה. (טז) שחוט – אולי השרש הפוך והראוי שטוח, מלשון וישטחו להם שטוח (בהעלותך), זהב מרוקע ומרודד. (יז) מנים – המנה היא מאה שקלים.
בית יער הלבנון – מכאן ראיה שבית זה לא היה בלבנון ממש, ומדוע יגנוז מגנים אלה כ״כ רחוק מעיר המלוכה? וגם למטה י״ד:כ״ו מצאנו ששישק מלך מצרים לקחם מאוצרות בית המלך. (יח) מופז – מצורף להיות פז, ואולי התיבה מענין מפזז ומכרכר (שמואל ב׳ ו׳:ט״ז), ויפזו זרעי ידיו (ויחי), כלומר מרודד דק דק לצפות בו את הכלים, וקרוב להוראת זהב שחוט. (יט) וראש – אחורי הכסא היו כלים מלמעלה בעיגול ולא בריבוע.
וידת – מקום סמך לזרועותיו.
ושנים אריות – החכם פֿיליפפזאן פירשו לשון נקבה, לביאות, רק שנים ועמדים מעידים שהוא שם זכר, ומה שכתב אחריו אריים הוא לתפארת שלא לשנות המלה עצמה, או אריות גדולים ואריים קטנים, ובדברי הימים כתוב בשניהם אריות. (כא) אין כסף לא – כפל ההכחשה איננה לקיום בלשון הקודש כמו בלשונותינו, רק להכחשה יתרה, וכן המבלי אין קברים במצרים (בשלח) המבלי אין אלהים בישראל (מלכים ב׳ א׳:ג׳). (כב) אני תרשיש – אף על פי שנשתמשו בשם זה להורות אניה גדולה (תהלים מ״ח) כמו רוח קדים שענינו רוח חזקה (ברוח קדים תשבר אניות תרשיש) כאן ר״ל אניה שנוסעת לתרשיש ממש, וכן בדברי הימים כתוב הולכות תרשיש, ואיננה אני אופיר הנזכרת בפ׳ י״א, ותרשיש זה היה בדרום ארץ ספרד, ונקרא בלשון רומי Tartessus.
שנהבים וגו׳ – מלות נכריות וידענו פירושן בקבלה (Denti d'elefante, scimie e pavoni). (כד) מבקשים את פני – מקרא קצר וחסרה תיבת לראות, וכן מליצת שחר פני (לשחר פניך, משלי ז׳:ט״ו) (כו) וינחם – צוה לנהגם.
ועם המלך – מקצתם שמר אצלו. (כז) כשקמים – תאנת היער, ופריה איננו טוב כ״כ כמו תאנת הגן, רק עצה יצלח מאד למלאכה ואינו עלול לרקב. (כח) מקוה – שניהם מלשון יקוו המים (בראשית) והוראתם אסיפה, ונראה לי לפרש הראשון אסיפת סוחרים והשני לשון חוט כמו תקות חוט השני (יהושע ב׳), אסיפת סוחרים ששלח שלמה למצרים לקחו לו בוץ יקר במחיר רב, או במחיר שנתנו למלך מצרים לבעבור יניחם להוציא בוץ וסוסים מארצו, והראשון נראה יותר שאי אפשר שנתנו מס ק״ן שקל למלך בעד סוס ומס ת״ר שקל בעד מרכבה, ואולי היו נמכרים מאת עבדי המלך בלבד והשכר לו בעשות הוא לבדו סחורה בהם, ויש מפרשים מקוה השני מ״ם שימושית וקוה שם מקום (Vulgata ואברבנאל).
מלכי החתים – מלכים קטנים שנתישבו בשיפולי הר הלבנון וישראל לא השתדלו לגרשם משם בימי יהושע ונשארו במקומם עד ימי מלכי אשור שהגלו את עשרת השבטים, וכן במלכים ב׳ ז׳:ו׳ נזכר את מלכי החתים, רק כל ארץ החתים שבראשית ספר יהושע ר״ל כל ארץ כנען, וקרא לכולה ארץ החתים במקום הכנעני או האמרי שעל שמם קוראה במקומות אחרים, וביהושע הבאתי פירוש אחר. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון